חלק II: האנשים שרואים וחשים

פרק 9: ערוצים, שליחים למען האנושות

חשבו על פסיכיקאים כקווי טלפון ועל ערוצים כמגדלי שידור. פסיכי עשוי להביא לכם הודעה אישית מסבתכם המנוחה. ערוץ מקבל משהו רחב יותר: חוכמה פילוסופית, רוחנית, ומעשית מאינטליגנציות בלתי-פיזיות מפותחות מאוד, ישויות שלכאורה התגלגלו אלפי פעמים (עוד על כך בפרקים על רגרסיה לחיים קודמים ועל החיים שלאחר המוות). החומר שהן מעבירות מיועד לכל האנושות, לא לאדם יחיד בחדר.

מה שנותן לערוציות את משקלה הראייתי הוא הדפוס בין מקורות בלתי תלויים. אנשים שונים, ארצות שונות, עשורים שונים, ללא מגע נראה לעין ביניהם, ובכל זאת המסר המרכזי נוחת באותו אופן בכל פעם. המשכתי לחזור להשוואה שהייתה הגיונית עבורי כמהנדס: אם מתרגמים בלתי תלויים מרובים, עובדים בבידוד מוחלט, כולם מייצרים את אותו התרגום, ההסבר הפשוט ביותר הוא שכולם קוראים מאותו הטקסט המקורי.


אסתר היקס ואברהם

אסתר היקס (Esther Hicks) היא כנראה הערוץ הידוע ביותר בעולם המערבי. יחד עם בעלה המנוח ג'רי היקס, היא מערוצת ישות (או תודעה קבוצתית) בשם אברהם מאמצע שנות ה-80, מייצרת עשרות ספרים, אלפי סדנאות מוקלטות, וגוף הוראה שהגיע למיליוני אנשים.

ההוראות של אברהם ספציפיות באופן שהפתיע אותי. הרבה חומר ערוצי מרחף בגובה, מופשט וקשה לעשות איתו משהו. אברהם יורד לקרקע: סולם ההכוונה הרגשית, מושג המערבולת, אמנות ההיתר (Art of Allowing), 22 תהליכים ליצירה מכוונת.1 הטענה המרכזית אינה מתערערת אף פעם: אתם ישות תדרית ביקום תדרי, והרגשות שלכם הם לוח המחוונים.

מה שהמשכתי לשים לב אליו בהקלטות של מפגשי אסתר הוא השינוי הנראה כאשר היא "מאפשרת" לאברהם לדבר דרכה. התנהגותה משתנה. אוצר המילים שלה משתנה. הקצב של דיבורה משתנה. היא מדברת בדיוק ובסמכות היושבים ברישום שונה מסגנון השיחה הרגיל שלה. אלפי משתתפי סדנאות שאלו את אברהם שאלות דרך אסתר ודיווחו שהתשובות הרגישו שונות באיכותן מכל דבר שמטפל או מורה אי-פעם נתן להם, לא רק שונות בתוכן אלא שונות באופן שבו התשובה נחתה בגופם.

ויין דייר, שבילה עשרות שנים כאחד הקולות האמינים ביותר בפילוסופיה הרוחנית הפופולרית, היה ספקן לגבי הערוציות של אסתר לפני שפגש אותה. אחרי שפגש אותה וישב עם אברהם ישירות, הוא הפך לתומך מסור. הספר המשותף שלהם Co-creating at Its Best (2014) מתעד שיחה בין השניים: דייר מגיע מפילוסופיה רוחנית מסורתית, אברהם מידע לא-פיזי ערוצי.2 הם מגיעים לאותן מסקנות מכיוונים הפוכים. דייר אמר שהוא מצא את ההתכנסות הזו מאשררת. אני מצאתי אותה קשה להסביר.


חוק האחד: ערוציות מדעית

חומר חוק האחד (Law of One) הוא פרויקט הערוציות המוקפד מתודולוגית ביותר שנתקלתי בו.3

דון אלקינס (Don Elkins) היה פרופסור לפיזיקה. הוא בילה תשע עשרה שנים, מ-1962 עד 1981, בליטוש המתודולוגיה שלו לערוציות לפני שהשיג את מה שראה כמגע פריצת דרך אמיתי. הישות שאליה הגיע הייתה רא (Ra), תודעה קבוצתית שהתפתחה מעבר לזהות אינדיבידואלית והתקיימה כמודעות מאוחדת בצפיפות התודעה השישית.

אלקינס ניהל את המפגשים הללו כמו ניסויים. הכול הוקלט. פרוטוקולים קפדניים שלטו בתנאי כל מפגש, במיקום המשתתפים, בחפצים המותרים בחדר, בתיעוד לאחר מכן. רא פירטה בדיוק כיצד התיעוד הזה צריך לפעול, כולל תצלומים:

"אנו מבקשים שכל תצלום יאמר אמת, שיהיה מתוארך ויזהר בבהירות כזו שלא תהיה בו שום צל של כל דבר מלבד ביטוי אמיתי."

לאורך 106 מפגשים, הוראות רא מתחברות בקוהרנטיות שעדיין אין לי הסבר נקי עבורה. הן ממפות את מבנה המציאות, את התפתחות התודעה דרך הצפיפויות, את מכניקת הרצון החופשי, את האופן שבו הגלגול פועל, ואת מערכת היחסים בין אהבה וחוכמה כשני המנועים המניעים את ההתפתחות הרוחנית קדימה.

התיאור העצמי של רא נותר צנוע לכל אורכו: "אנו באים כשליחים צנועים של חוק האחד, מבקשים להפחית עיוותים." אין טענות לשלמות. אין טענה לסמכות מוחלטת. הן הכירו בגלוי שנקודת מבטן, אף שרחבה יותר מזו האנושית, עדיין חלקית. הריסון הזה מופיע שוב ושוב במקורות הערוציים שמצאתי אמינים. הם אינם טוענים שהם אלוהים. הם טוענים שהם נוסעים שכיסו יותר קרקע.


מביאי השחר: המסר הפלאיאדי

ברברה מרצ'יניאק (Barbara Marciniak) מערוצת הוראות מישויות המזהות את עצמן כפלאיאדים, ישויות מתקדמות מאשכול הכוכבים הפלאיאדים. יצירת ספרה Bringers of the Dawn (1992) הייתה בעצמה תרגיל בתהליך ערוצי: טרה תומאס (Tera Thomas), העורכת, תיארה כיצד קיבלה הנחיה מהפלאיאדים להרכיב את הספר כולו דרך אינטואיציה, "מבלי שהנפש הלוגית שלך תדע את הצעדים."4

המסר הפלאיאדי ממקם את כדור הארץ כמשמעותי לא משום שהאנושות היא התרבות המתקדמת ביותר בקהילה הקוסמית, אלא משום שאנו נמצאים בנקודת מפנה קריטית. הם מתארים בני אדם כ"שומרי תדר" שהתודעה הקולקטיבית שלהם מעצבת ישירות את המצב התדרי של כוכב הלכת, ודרך זה, את הגלקסיה כולה.

הדגש שלהם נופל על אחריות אישית: "מביאי השחר הופכים את הקפיצה האבולוציונית הקוסמית לאפשרית על ידי עיגון התדר קודם בתוך גופם שלהם." המכניקה שהם מתארים פשוטה ולא נוחה בו-זמנית. אתם משנים את העולם על ידי שינוי עצמכם, לא על ידי תיקון אנשים אחרים.


פטרישיה דארה: כתיבה אוטומטית כערוציות

שיטת הערוציות של פטרישיה דארה שונה מדיבור הטראנס של אסתר היקס. דארה מקבלת דרך ידה. העט שלה נע על פני הנייר ומייצר טקסט שהיא לא מרכיבה באופן מודע. זה נקרא כתיבה אוטומטית, וניסיונה של דארה עם זה מתועד בפירוט בפרק הפסיכיקאים.

ספרה Mes rendez-vous avec Walter Höffer עוקב אחר מערכת היחסים המתמשכת שלה עם ישות ספציפית, ולטר הופר, נאצי לשעבר המתאר את מסע גאולתו בעולם הרוח ואת מעברו בסופו של דבר לעבר האור.5 אחד הקטעים המוזרים יותר בספר הזה מכניס פסיכי אחר, מאורו פ', הטוען שהוא מערוץ את רוחו של היטלר. מה שמאורו פ' מעביר הוא דיווח על מה שקרה לנשמה שלילית ביותר בחיים שלאחר המוות. לא גיהינום. חלל ריק של שיקום, שבו הנשמה חייבת להשיל את כל השנאה לפני שהיא יכולה למצוא אהבה שוב.

הספציפיות של אותו דיווח, איכותו הקודרת, הבירוקרטית, לא הייתה מה שציפיתי מספר הטוען להעביר מסרים מרוחו של היטלר. הוא נקרא פחות כענישה דרמטית ויותר כתיקון אדמיניסטרטיבי איטי. אינני יודע מה לעשות עם זה. רשמתי את זה והמשכתי הלאה.


סוניה שוקט: מטרת הנשמה

סוניה שוקט (Sonia Choquette) עובדת גם כפסיכית וגם כערוץ. ספרה Soul Lessons and Soul Purpose מספק הכוונה ערוצית המכוונת לשאלה אחת: מדוע התגלגלתם, ומה אתם כאן לעשות?6

הערוציות של שוקט נשארת קרובה למעשי. החומר שלה מכסה כיצד לזהות את שיעורי הנשמה שלכם, כיצד להכיר מתי אתם על המטרה שלכם או מחוץ לה, וכיצד להשתמש באינטואיציה כדי לנווט את ההחלטות ששומרות אתכם מיושרים עם תוכנית נשמתכם. היא לא מבלה הרבה עמודים על ארכיטקטורה קוסמית. היא מפנה אתכם חזרה לחייכם שלכם.


סת': "אתה יוצר את המציאות שלך" (ג'יין רוברטס)

הרבה לפני ש"חוק המשיכה" הפך לביטוי בפי כל, משוררת ניו יורקית בשם ג'יין רוברטס בילתה מ-1963 עד 1984 בערוציות אישיות אנרגטית שכינתה את עצמה סת'. בעלה ישב לצידה עם פנקס, מתמלל כל מילה בעוד היא הייתה במקום אחר לגמרי. מה שעבר הפך ל-The Nature of Personal Reality (1974), ובסופו של דבר ליסוד הפילוסופי של כל תנועת התודעה המודרנית.7 הרעיון שאותו אסתר היקס ובשאר ואלף מחברים מאוחרים יותר יבלו קריירות שלמות בהפצתו כבר ישב שם, ברור כאור יום, עשרות שנים לפני שמישהו מהם הופיע:

"אתה יוצר את המציאות שלך לפי אמונותיך; שלך היא האנרגיה היצירתית היוצרת את עולמך; אין הגבלות לעצמי מלבד אלה שאתה מאמין בהן."

מה ששומר על סת' על שולחני ולא בערמת תרומה הוא הקפדנות. החומר הוא מודל מפורט, עקבי פנימית, של האופן שבו אמונה, ציפייה, ורגש מתורגמים לחוויה פיזית. הוא נכתב בהכתבה בדיוק ובטווח אינטלקטואלי שרוברטס, במצב הערות הרגיל שלה, מעולם לא הראתה בעצמה. אישוש מעורפל זה לא.

בשאר (דריל אנקה)

מאז 1983, דריל אנקה (Darryl Anka) מערוץ את בשאר (Bashar), ישות המתארת את עצמה כמדברת מתרבות מקבילה, עתידית במעט, הפועלת ב"תדר" שונה.8 מכל הערוצים המודרניים שביליתי איתם זמן, בשאר הוא השיטתי ביותר. הוא מספק מציאות כפי שמהנדס טוב מספק גיליון מפרטים. הנוסחה המרכזית שלו לעולם אינה משתנה: פעלו על פי ההתלהבות הגבוהה ביותר שלכם, בכל רגע, במיטב יכולתכם, ללא היצמדות לתוצאה ספציפית. התלהבות, במסגורו, היא תרגום הגוף ליישור עם העצמי האמיתי שלכם.

הוא פותח כמעט כל מפגש בסירוב לתפקיד הגורו:

"אל תאמינו לשום דבר שאני אומר רק כי אני אמרתי אותו... זה כולו על העצמה עצמית; זה כולו על הכרתכם ביכולתכם ליצור את החיים שאתם רוצים ליצור."

הוא מפנה את הספקנות הזו גם כלפי עצמו. כשנשאל ישירות אם דריל יכול להוכיח שבשאר הוא ישות נפרדת, הוא ענה: "לא בשלב זה." דריל משאיר פתוחה את האפשרות שבשאר הוא רק חלק מהתודעה שלו עצמו, ובשאר לא מתווכח על זה: "אני ישות נפרדת בעיני עצמי ובו בזמן, גם דריל וגם אני הם היבטים של אותה תודעה." הוא מתאר את עצמו כהיבט עתידי של הערוץ, מתרבות שבשבילה התקופה שלנו היא "היסטוריה עתיקה". כשמישהו שאל אותו מה הסיכוי שהמניעים שלו אינם טהורים, הוא אמר שזה יכול להיות כל דבר מאפס עד מאה אחוז, ושההוכחה היחידה שיש להציע היא אם הרעיונות עובדים כשמיישמים אותם. "ככל שאתם יודעים, אני יכול להיות יצור רגזן ומושחת לגמרי."9 אני סומך על התשובה הזו יותר מכל תעודה שהוא היה יכול לטעון לה.

האוסף הטוב ביותר של החומר שלו הוא Quest for Truth (1997), שקובץ מיותר מ-30 מהסמינרים שלו. הבסיס נכנס על כרטיסייה אחת. הוא קורא לזה שלושת המוחלטים:

  1. אתם קיימים.
  2. האחד הוא הכול, והכול הוא האחד.
  3. מה שאתם מוציאים הוא מה שחוזר אליכם.

"החיים פשוטים כל כך. הסיבוכים הם הבחירה שלכם."9

נוסחת ההתלהבות נשמעת כמו פתק מעוגיית מזל עד שרואים כמה הוא מתכוון אליה בדיוק. אתם פועלים לפי הדבר המלהיב ביותר שאתם באמת מסוגלים לפעול לפיו עכשיו, ואז לפי הבא, גם כשהשניים נראים לא קשורים. "ההתלהבות היא החוט. לכו אחריו. אתם פרשתם אותו." הדוגמה האהובה עליו היא סיפור על בית חלומות. אתם רוצים מאוד בית על גבעה, אז אתם משכנעים את עצמכם ללכת לעבר עבודה שלא אכפת לכם ממנה: לעבוד קשה, לחסוך שנים, אולי לקבל את הבית מתישהו. בדרך לראיון אתם נתקלים בחבר שמזמין אתכם לארוחת צהריים. ארוחת הצהריים מלהיבה יותר מהראיון, אז אתם הולכים, מאבדים תחושת זמן, ומפספסים את הראיון. בזמן שאתם מקטרים על זה, חבר של החבר שלכם מתיישב ושואל מה קרה. אתם מתארים את הבית. זה הבית שלו. הוא יוצא לטיול של שלוש שנים וחיפש מישהו שיגור בו וישמור עליו, בחינם.

ככה, הוא אומר, סינכרוניות עובדת כל הזמן כשנותנים לה, בדיוק כמו ש"לפספס את הרכבת" עובד כשאתם פועלים מתוך פחד. הסיפור מגיע עם ההגדרה שלו לשפע, השימושית ביותר שמצאתי: "היכולת לעשות את מה שאתם צריכים לעשות, כשאתם צריכים לעשות את זה. נקודה." כסף הוא צורה אחת שלו. מי שמזהה שפע רק כשהוא מופיע בצורת כסף הוא, במילים שלו, "עיוור-שפע."9

כמו רא ואברהם, בשאר מתעקש שהמציאות הפיזית היא מראה. היא משקפת את מצב הווייתכם. הסיבתיות זורמת בכיוון אחד בלבד, והחץ מצביע פנימה.

שיחות עם אלוהים (ניל דונלד וולש)

בתחילת שנות ה-90, ניל דונלד וולש (Neale Donald Walsch) היה בתחתית. הוא הרים בלוק כתיבה משפטי, שרבט רשימת שאלות זועמות לאלוהים, ולתדהמתו הרבה, הרגיש את ידו מתחילה לכתוב בחזרה. הדיאלוג שנוצר הפך ל-Conversations with God, יצירה רבת-כרכים שתורגמה בסופו של דבר לעשרות שפות.10 קראו לזה ערוציות, כתיבה אוטומטית, או השראה חיה במיוחד. התוכן נוחת על אותה קרקע כמו כל מקור אחר בפרק הזה: אתם ישות אלוהית היוצרת את חוויתכם שלכם, והאהבה היא הדבר היחיד האמיתי.

"אין קורבנות ביקום, רק יוצרים."

"מה שאתה מתנגד לו מתמיד. מה שאתה מסתכל עליו נעלם."

ה"אלוהים" של הספרים האלה לעולם לא מאיים ולעולם לא מצווה. הוא מסביר, בסבלנות של משהו שאין לו מקום אחר להיות בו, שאין שיפוט מחכה בצד השני. רק תודעה החוקרת את עצמה, דרככם.

עמנואל (פאט רודגסט)

פאט רודגסט (Pat Rodegast) הייתה אישה רכת-דיבור מניו אינגלנד שהתחילה בכך שראתה ישות של אור ובסופו של דבר החלה לערוץ אותה. הוא כינה את עצמו עמנואל. רם דאס תמך בספרים ועזר להביא אותם לקהל רחב יותר.11 לאורך שלושה כרכים, עמנואל מציע חלק מהחומר העדין ביותר בכל קאנון הערוציות, במיוחד על המוות, שהוא לא מטפל בו כטרגדיה או מסתורין:

"המוות הוא כמו הסרת נעל צמודה מדי."

"אין דבר לפחד ממנו ביקום."

נעל צמודה. לא דלת נטרקת, לא תהום. הקלה. הוראתו נוחתת בדיוק במקום שבו חוו חוויות סף-מוות וחוקרי חוויות מחוץ לגוף נוחתים באופן עקבי: החיים הפיזיים הם כיתת לימוד שבחרנו להיכנס אליה, הפחד הוא המכשול האמיתי היחיד, ואנחנו, במילותיו, "אחד עם האלוהים," כשהשכחה מובנית בהתגלמות.

סילבר בירץ' (Silver Birch)

החל משנות ה-20 בלונדון, חוג קטן התכנס באופן קבוע סביב מדיום טראנס ששמר על שמו מחוץ לדפוס במשך עשורים (מאוחר יותר התגלה כעיתונאי מוריס ברבנל). דרכו דיברה נוכחות עדינה ועתיקה שזיהתה את עצמה רק בשם סילבר בירץ'. ההוראות הועתקו לאורך כרכים רבים והפכו לאבן פינה של הרוחניות הבריטית.12 סילבר בירץ' פועל אחרת מסת' או בשאר. הוא פשוט ומוסרי יותר מאשר פילוסופי או שיטתי. היקום פועל על חוק טבע מושלם. שירות לאחרים הוא הביטוי הגבוה ביותר של הרוח. המוות אינו מסיים דבר.

"החוק מושלם, הרוח הגדולה מושלמת."

"חוק ההתפתחות הוא חוק של צמיחה."

הוא אמר את הדברים האלה עשורים לפני האחרים, ללא כל קו קשר אפשרי ביניהם. הוא מגיע לאותו יעד בכל זאת: יקום חוקי, אוהב, שבו שום דבר אף פעם לא אבוד וכל נשמה עובדת בדרכה האיטית הביתה.

דניאל ואן מרואה-ז'יבודן (Meurois-Givaudan)

דניאל מרואה (Daniel Meurois) ואן ז'יבודן (Anne Givaudan) מייצגים שיטה שונה לגמרי. הכותבים הצרפתים מתארים קריאה ישירה מהרשומות האקאשיות, שהמסורות האזוטריות מגדירות כשדה הזיכרון המלא של היקום. ספרם De mémoire d'Essénien משחזר, בנרטיב מפורט בגוף ראשון, חיים קודמים כאיסיי החי לצד ישוע. הם מפורשים לגבי המקור: אין מסמך היסטורי המונח בבסיסו.13

"[ספר זה] הוא פרי קריאה ארוכה ברשומות האקאשיות... זיכרון היקום." (le fruit d'une longue lecture dans les Annales akashiques... la Mémoire de l'Univers)

עבודתם המשלימה Récits d'un voyageur de l'astral מתעדת מסעות חוזרים מחוץ לגוף דרך שטח בלתי-פיזי.14 שני החוטים מתחברים קדימה לפרקים מאוחרים יותר בספר הזה: הרשומות האקאשיות בפרק האנטנה, חקירת חוויות מחוץ לגוף בפרק על חוויות מחוץ לגוף.

הדפוס בין הערוצים

מה שמכה בי ביותר, ומה שאני ממשיך לחזור אליו כאשר מישהו שואל מדוע אני לוקח את החומר הזה ברצינות למרות בעיית האימות, הוא ההתכנסות.

המסר המרכזי תמיד זהה. אברהם דרך אסתר היקס. רא דרך דון אלקינס. פלאיאדים דרך ברברה מרצ'יניאק. ולטר הופר דרך פטרישיה דארה. סת' דרך ג'יין רוברטס. בשאר דרך דריל אנקה. עמנואל דרך פאט רודגסט. סילבר בירץ' דרך מוריס ברבנל. אוצר המילים משתנה. הדגש משתנה. הקהלים שונים לגמרי. ההוראות היסודיות אינן משתנות:

הרשימה הזו הורכבה ממקורות המופרדים בעשורים, יבשות, ושפות. אף אחד מהאנשים האלה לא היה במגע עם האחר. חלקם חיו ומתו לפני שהאחרים נולדו. ההתאמה מדויקת בכל זאת.

היא גם מתיישרת עם מה שמטופלי רגרסיה לחיים קודמים מתארים תחת היפנוזה, מה שחוקרי חוויות מחוץ לגוף מדווחים משטח בלתי-פיזי, מה שחוו חוויות סף-מוות מביאים חזרה, ועם השלכות מסוימות היושבות בשקט בקצה הפיזיקה הקוונטית.

אז הנה הבחירה שאני ממשיך להגיע אליה, אחרי חמש עשרה שנות בחינה: או שזוהי הזיוף המתואם המפורט והמתמשך ביותר בהיסטוריה האנושית, נשמר לאורך עשורים ויבשות על ידי אנשים שמעולם לא נפגשו, או שזהו אות אמיתי, מסונן דרך מכשירים אנושיים שונים, נושא את אותו מידע. בדקתי את העדויות יותר מפעמיים. אני עדיין לא יכול לנפנף אותן הצידה.

מקורות

  1. Esther Hicks and Jerry Hicks, Ask and It Is Given: Learning to Manifest Your Desires (Hay House, 2004). המקור לסולם ההכוונה הרגשית בן 22 הדרגות ול-22 התהליכים ליצירה מכוונת, שתוקשרו מאברהם. https://www.amazon.com/Ask-Given-Learning-Manifest-Desires/dp/1401904599

  2. Dr. Wayne W. Dyer and Esther Hicks, Co-creating at Its Best: A Conversation Between Master Teachers (Hay House, 2014). תמליל של דיאלוג חי בין דייר לאברהם שהוקלט באירוע באנהיים, קליפורניה. https://www.hayhouse.com/co-creating-at-its-best-hardcover

  3. Don Elkins, Carla Rueckert, and Jim McCarty, The Law of One (The Ra Material), Books I-V (L/L Research / Whitford Press, מפגשים שתוקשרו בשנים 1981-1984). 106 מפגשים; שני הציטוטים בפרק זה (ההנחיה בנוגע לתצלום ו"שליחים צנועים של חוק האחד, החפצים להפחית עיוותים") מופיעים במפגש 88.12, ואומתו בארכיון המלא. https://www.lawofone.info/s/88

  4. Barbara Marciniak, Bringers of the Dawn: Teachings from the Pleiadians (Bear & Company, 1992). בעריכת טרה תומאס; לוקט מיותר מארבע מאות שעות של תקשור. https://www.simonandschuster.com/books/Bringers-of-the-Dawn/Barbara-Marciniak/9780939680986

  5. Patricia Darré, Mes rendez-vous avec Walter Höffer (Michel Lafon, 2021). המגע החל בזמן הסגר של מרץ 2020; הספר מציג את הפר (1902-1982) כנאצי לשעבר המתאר את דרכו אל האור. http://michel-lafon.fr/livre/2610-Mes_rendez-vous_avec_Walter_Hoffer.html

  6. Sonia Choquette, Soul Lessons and Soul Purpose: A Channeled Guide to Why You Are Here (Hay House, 2007). https://www.hayhouse.com/soul-lessons-and-soul-purpose-2

  7. Jane Roberts, The Nature of Personal Reality: A Seth Book (Prentice-Hall, 1974). הוכתב על ידי סת' ותועד בכתב על ידי בעלה של רוברטס, רוברט פ. באטס. https://openlibrary.org/books/OL7342965M/The_Nature_of_Personal_Reality

  8. Darryl Anka, Bashar: Blueprint for Change: A Message from Our Future, ed. Luana Ewing (New Solutions Publishing, 1990). לוקט מתמלילי מפגשים שתוקשרו בין 1986 ל-1989; ההנחיה "אל תאמינו לשום דבר שאני אומר" היא מרכיב קבוע במפגשים של באשר. https://archive.org/details/darryl-anka-bashar-blueprint-for-change-a-message-from-our-future-new-solutions-pub-1990

  9. Darryl Anka and Steve Meyers, Quest for Truth: 100 Insights That Could Change Your Life (Nobul Press, 1997). לוקט מיותר מ-30 סמינרים של באשר להעצמה אישית ומשלושה ספרי באשר שראו אור לראשונה ביפן. המקור לשלושת המוחלטים, לסיפור בית החלומות, להגדרת השפע ולתשובותיו של באשר על טבעו ועל מניעיו. https://archive.org/details/darryl-j-anka-steve-meyers-quest-for-truth-100-insights-that-could-change-your-life-nobul-pr-1997

  10. Neale Donald Walsch, Conversations with God: An Uncommon Dialogue, Book 1 (Hampton Roads, 1995; כריכה קשה בהוצאת G.P. Putnam's Sons, 1996). הכרך הראשון בסדרה רבת הכרכים. https://en.wikipedia.org/wiki/Conversations_with_God

  11. Pat Rodegast and Judith Stanton, Emmanuel's Book: A Manual for Living Comfortably in the Cosmos (Some Friends of Emmanuel, 1985; Bantam, 1987). מבוא מאת רם דאס. https://www.penguinrandomhouse.com/books/156463/emmanuels-book-by-pat-rodegast-and-judith-stanton/

  12. A. W. Austen (ed.), Teachings of Silver Birch (Psychic Press, London, 1938). הקדמה מאת הנן סוואפר; מדיום הטראנס היה העיתונאי מוריס ברבנל, שחוג הבית שלו התכנס בלונדון החל משנת 1924 בערך. https://www.spiritualtruthfoundation.org/product/teachings-of-silver-birch/

  13. Anne and Daniel Meurois-Givaudan, De mémoire d'Essénien: L'autre visage de Jésus (Éditions Arista, Plazac, 1984). המחברים מציינים שהספר הוא פרי של קריאה ממושכת ברשומות האקאשיות. https://fr.wikipedia.org/wiki/Daniel_Meurois

  14. Anne and Daniel Meurois-Givaudan, Récits d'un voyageur de l'astral (Éditions Arista; יצא מחדש בהוצאת J'ai Lu). תיאור מסעותיהם של המחברים מחוץ לגוף; המקורות חלוקים לגבי שנת המהדורה הראשונה (1980 או 1983). https://www.jailu.com/recits-dun-voyageur-de-lastral/9782290338964