חלק V: ניווט הנתיב

פרק 16: סיכום, אמצו את החקירה

כברנו יחד הרבה קרקע.

התחלנו עם התודעה, הרעיון שהעולם החומרי הוא שדה מידע המתפרש על ידי מודעות, לא להפך. חקרנו כיצד כל אחד ואחת מאיתנו נושא חלק מהמקור האלוהי, כאן כדי לעזור ליקום להכיר את עצמו. צעדנו דרך הגלגול, מסע הצמיחה השיטתי של הנשמה לאורך התגלמויות, והבטנו כיצד כל אתגר שאנו ניצבים בפניו הוא מבחן שעוצב על ידי העצמי הגבוה שלנו עצמנו, כשהאהבה היא המדד היחיד שחשוב.

ראינו שהמוות אינו סוף אלא שיבה הביתה. שהרגשות שלנו הם מערכת GPS מובנית המנחה אותנו לעבר יישור. שהמחשבות שלנו אינן תצפיות פסיביות אלא כוחות פעילים המעצבים מציאות ברמה היסודית ביותר. פגשנו את הפסיכיקאים, המרפאים, והערוצים המשמשים כגשרים בין העולם הנראה לבלתי-נראה. בחנו את העדויות מרגרסיות לחיים קודמים, חוויות מחוץ לגוף, ומגע עם תרבויות מתקדמות בהרבה משלנו. חקרנו כיצד המוח הוא אנטנה ולא מייצר, כיצד טלפתיה היא יכולת טבעית הממתינה להתפתח, כיצד הרשומות האקאשיות מרמזות שכל הידע קיים בשדה אוניברסלי. הסתכלנו על מה שסמים פסיכדליים חושפים על מבנה התודעה, וטיפלנו בכנות בסכנות המגיעות עם חקירת השטח הזה.

עכשיו מה?

רגע כריסטופר קולומבוס

אני חושב שאנחנו חיים באחד הרגעים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית, וכמעט אף אחד לא שם לב.

חשבו על כריסטופר קולומבוס והחוקרים בני זמנו. הקונצנזוס היה שכדור הארץ שטוח, שהאוקיינוסים מסתיימים בריקנות, שהפלגה רחוק מדי מהחוף פירושה מוות ודאי. כל מבנה החברה (המפות שלה, נתיבי הסחר שלה, תמונת המציאות שלה) נשען על ההנחה הזו. ואז קומץ אנשים אמרו, "מה אם אנחנו טועים? מה אם יש עוד?"

הם לועגו. הם הוזהרו. נאמר להם להישאר ממוקדים בעולם הידוע ולהפסיק לרדוף אחר פנטזיות. הם המשיכו בכל זאת. ומה שהם מצאו לא רק הוסיף כמה נתיבי סחר, זה שינה את כל תחושת המקום שבו האנושות חייה.

אנחנו נמצאים בדיוק באותה נקודה עם התודעה.

השקפת העולם המטריאליסטית, הרעיון שהחומר הפיזי הוא כל מה שקיים, שהתודעה היא רק ירי נוירונים, שהמוות הוא הסוף, היא כדור הארץ השטוח של דורנו. זה לא שהיא לגמרי שגויה; היא מתארת את פני השטח של המציאות היטב למדי. אבל היא חסרה באופן קשה. והעדויות למה שמעבר לה אינן עוד השערה שולית. הן מתועדות, מצליבות, ועקביות לאורך אלפי מקורות בלתי תלויים המשתרעים על פני תרבויות, מאות, ושיטות.

מטופליו של מייקל ניוטון בקליפורניה מתארים את אותו עולם הרוח כמו מטופליו של בריאן וייס במיאמי, כמו מטופליה של הלן וומבך בשנות ה-70, כמו מטופליה של דולורס קאנון בארקנסו. תצפיות חוויות מחוץ לגוף של וויליאם בוהלמן תואמות את אלה של רוברט מונרו מעשורים קודם. חומר חוק האחד המוערץ מתיישר עם מה שאסתר היקס מערוצת מאברהם, מה שמתיישר עם מה שברברה מרצ'יניאק מערוצת מהפלאיאדים. העקרונות ההרמטיים, המבוגרים בהרבה ממאות שנים מכל מעבדה, מתארים את אותו מבנה מציאות שהפיזיקה הקוונטית כעת מתחילה למעוד לעברו.

התכנסות כה גדולה בין מקורות בלתי קשורים אינה מקריות. זהו אות.

מה זה אומר עבור האופן שבו אנחנו חיים

אז בהתחשב בכל החוויות, העובדות, ונקודות המבט המונחות לפנינו, למה אנחנו מגיעים, וכיצד עלינו להשתמש בהן כדי לחיות?

יש אנשים הטוענים שאסור לנו לדחוף את חקירתנו לתחום הבלתי-נראה. שזה לא נועד להתגלות. שאנחנו מתגלגלים כאן מסיבות ואתגרים ספציפיים, ועלינו להישאר ממוקדים בהם.

אני חולק על זה. לפחות בחלקו.

כמובן שאנחנו כאן כדי לחיות את חיינו. ליהנות מהם. לעשות טוב עבור האנשים החוצים את דרכנו. להתמודד עם אתגרינו באומץ ובאהבה. זהו תוכנית הלימודים, וזה חשוב עצומות.

אבל זה לא אומר שעלינו להישאר קבועים אך ורק על העולם הפיזי. תרבויות חייזריות רבות צמחו מעבר להיצמדות ההיא, ואני חושב שגם אנחנו יכולים, או לפחות לחקור מה אפשרי. הממד הרוחני אינו הסחת דעת מהחיים. הוא ההקשר ההופך את החיים למשמעותיים.

כשאתם מבינים שהתודעה שלכם שורדת את המוות, אתם מפסיקים לפחד ממנו. כשאתם מבינים שאתגרים מעוצבים עבור צמיחתכם, אתם מפסיקים לחוש טינה כלפיהם. כשאתם מבינים שהמחשבות שלכם מעצבות מציאות, אתם הופכים זהירים יותר לגבי מה שאתם חושבים. כשאתם מבינים שאהבה היא התדר היסודי של היקום, אתם מתחילים לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלכם סביבה.

שום דבר מזה לא מבקש מכם להחליף תבונה באמונה. אני מתעקש על עדויות, על לוגיקה, על מסגרות שניתן לבדוק. והעדויות (מחוויות סף-מוות, מרגרסיה לחיים קודמים, מחוויות מחוץ לגוף, מחומר מוערץ, מפיזיקה קוונטית, מהעקביות בין אלפי מקורות בלתי תלויים) מצביעות באופן מכריע לעבר מציאות עשירה בהרבה ממה שהמטריאליזם מתיר.

ההזמנה

דרונבאלו מלכיצדק, שהתחקה אחר גיאומטריה קדושה מהרמה האטומית ועד הגלקטית, ראה שחר חדש: "עכשיו אנו עולים מתוך אותה שינה, מנערים אמונות ישנות ומעופשות ממוחנו ומציצים בזוהר הזהוב של השחר החדש הזה."¹

ומייקל ניוטון, שאלפי מקרי ההיפנותרפיה שלו חשפו עולם רוח בעל ארגון ואהבה יוצאי דופן, הזכיר לנו מדוע החקירה הזו חשובה: "גילויים רוחניים המגיעים מהנפש הפנימית מאפשרים חשיפה של אמיתות אישיות שאף מתווך דתי חיצוני לא יכול לשכפל."²

הנקודה האחרונה הזו היא החשובה. מה שהנחתי בשש עשרה הפרקים האלה אינו דת. זו לא מערכת אמונות המבקשת את אמונתכם. זוהי הזמנה לחקור, לקרוא את הספרים האלה בעצמכם, לנסות מדיטציה, לשים לב לרגשותיכם, לשים לב לצירופי המקרים בחייכם, לשקול את האפשרות שהיקום חי הרבה יותר, מודע הרבה יותר, ואוהב הרבה יותר ממה שנאמר לכם.

אינכם צריכים להאמין בשום דבר מזה. אבל הייתי מעודד אתכם גם לא לדחות זאת, לא בלי להביט תחילה. העדויות שם עבור כל מי שמוכן להביט. וההשלכות, אם אפילו חלק ממה שנאמר עומד בביקורת, מרחיקות לכת.

איננו תאונות ביוכימיות אקראיות, לרגע קצר בעלות תודעה על סלע הדוהר דרך חלל חסר משמעות. אנחנו ישויות נצחיות של תודעה, שברים מהמקור האלוהי, ממוקדים באופן זמני בגופים פיזיים כדי ללמוד, לצמוח, לאהוב, ובסופו של דבר לשוב הביתה עם כל מה שאספנו.

האוקיינוס של המציאות עצום, ובקושי בצענו בו מעבר לקרסולינו. אבל המים חמים, האופק פתוח, והמסע, אני יכול לומר לכם מניסיון, הוא אחת ההרפתקאות הגדולות הזמינות לבן אדם.

התחילו מהיכן שאתם נמצאים. עקבו אחר סקרנותכם. תבטחו ב-GPS הפנימי שלכם. וזכרו, היקום חיכה לכם שתשאלו את השאלות האלה.

הגיע הזמן לחקור.

מקורות

1. Drunvalo Melchizedek, The Ancient Secret of the Flower of Life, Volume 1 (Light Technology Publishing, 1999). Contains the quoted passage; the full sentence in the book continues "streaming through the windows of perception." https://www.goodreads.com/en/book/show/96630.The_Ancient_Secret_of_the_Flower_of_Life
2. Michael Newton, Destiny of Souls: New Case Studies of Life Between Lives (Llewellyn Publications, 2000). Newton's Life Between Lives hypnotherapy research; he consistently argued that spiritual knowledge uncovered in the client's own inner mind supersedes outside religious intermediaries. https://www.goodreads.com/book/show/140109.Destiny_of_Souls